פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:ב׳

« פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:א׳ פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:ג׳ »

4 הלכה: הַכֹּל מוֹדִין בְּמוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ עֲשָׂרָה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁיְּהֵא אָסוּר לִיגַּע בָּהֶן. הַכֹּל מוֹדִין בְּשׁוּתָף כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵידַל בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ כָּךְ הוּא מֵידַל בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ. רִבִּי יְהוּדָה עֲבַד לֵיהּ כְּשׁוּתָף וְרִבִּי מֵאִיר עֲבַד לֵיהּ כְּמוֹכֵר. אָמַר לֵיהּ רִבִי אִימִּי הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁאֲכָלָתָן חַיָּה. אִין תְּעַבְדִּינֵיהּ כְּשׁוּתָף יְהֵא חַיָיב לְשַׁלֵּם לוֹ.

פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:ב׳

4 אסור ליגע בהן. באשכולות שהמוכר רוצה לכרתן לשיתעבו אשכולותיו ואסור שהרי גוזל לוקח שלא יעלו:

5 הכל מודים בשותף. דטיבותא דמדל לגבי דחבריה כמו לגבי דידיה היא:

6 עבד ליה כשותף. דהא עניים רחמנא זכי להו בכרם חלקן ושותפים נינהו עם בעל הבית וטיבותא דגפן לגבי כולהו הוי:

7 חייב לשלם. כשאכלן בפשיעה וכמ"ד פשיעה בבעלים חייב:

« פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:א׳ פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ד׳:ג׳ »